• 22 MAY 15
    • 0
    לא תתגודדו

    לא תתגודדו

    לא תתגודדו

    מה זה שייך לאחדות?

    מבוא

    לפני שנים, היינו חברים במושב השיתופי אלעזר. בהתחלה לא היה רב ביישוב אבל הוחלט לחפש ולהביא – והגיע לאלעזר הרב שוקי רייך שבדיוק סיים תכנית סמיכה בישיבת מר”צ במבשרת. שוקי ואשתו יפה השתלבו יפה ושוקי התגלה כתלמיד חכם מבריק עם ידע עצום בקצות האצבעות שמצטיין ביכולת יוצאת דופן בשיחה ובשיעורים ובפסיקה החלטית ומהירה. בשלב מסוים הרב שוקי נשאל לגבי הענין של מנין מוקדם במעריב של מוצ”ש – מה שנקרא במקומות מסויימים “מנין ליד הפנס”. שוקי פסל “מנין ליד הפנס” (וגם שני מנינים בער”ש בימי הקיץ,אבל היינו קבוצה שלאיזה 25 משפחות ואין מקום גם ככה לפיצול) מכל וכל בהסתמך על הצווי “לא תתגודדו”.

    נתבקש ללמוד את הסוגייה של לא תתגודדו בתורה, בגמרא ובמקרא ולהכריע:
    • האם הופעה החיצונית חשובה ?
    • האם אחדות משמעה שמירה על תדמית החיצונית מאוחדת?
    • האם המשמעות הצבאית של המילה גדוד קשורה לאחדות?

    דני ליברמן
    שבועות תשע”ה
    מקורות ותודות: הרב יוסף שמשי על ניתוח הדף בפורטל הדף היומי על מסכת יבמות י”ד ע”א
    אראל סגל הלוי על תובנותיו

    חלק א – התורה

    פרשת ראה
    א בָּנִים אַתֶּם, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם: לֹא תִתְגֹּדְדוּ, וְלֹא-תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם–לָמֵת. ב כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ; וּבְךָ בָּחַר יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.
    הפשט של לא תתגודדו
    איסור לפגוע (בעשיית חתכים, חבורות) בגוף לאחר מותו של קרוב.
    במסכת מכות (כא, א) מורחבת מצוות לא תתגודדו, שם מוגדר האיסור ביחס לשני מצבים:
    • איסור התגודדות של קרובי המת מצער על המת, שבו אסור לגדוד בין ביד ובין בכלי.
    • איסור התגודדות בטקס עבודה זרה, שבו אסור מדאוריתא להתגודד רק ביד, שכן זו דרך עבודתה.
    הטיעון שעומד מאחורי האיסורים הוא הדמיון לעובדי עבודה זרה או לחוקות הגויים (בין באיסור על המת ובין באיסור על העבודה זרה עצמה). דברים שהם עושים לעצמם, לנו הם אסורים.
    לא תשימו קרחה בין עיניכם
    “קרחה” = קרחת, כלומר האיסור הוא לעשות קרחת. מיקום האיסור הוא “בין עיניכם”. רש”י מסביר כי הכוונה לראש (הפדחת), ולא מעל האף. הם למדו זאת מן הנאמר בויקרא (כא, ה) לגבי כהן. שם נאמר כי איסור הקרחה לכהנים הוא: “לא יקרחה קרחה בראשם”. חז”ל הסיקו באמצעות לימוד של גזירה שווה שהוא הדין לישראל, ולכן “בין עיניכם” האמור בכתוב מתפרש כראש האדם.
    הקשר לעבודה זרה
    הרמב”ם:
    גדידה ושריטה אחת היא. וכשם שהיו הגויים שורטים בבשרם על מתיהן מפני הצער כך היו חובלין בעצמן לעבודה זרה, שנאמר “ויתגודדו כמשפטם” (מלכים א יח, כח). גם זה אסרה תורה, שנאמר “לא תתגודדו” (דברים יד, א). אלא שעל המת בין שרט בידו בין שרט בכלי לוקה ולעבודה זרה בכלי חייב מלקות, בידו פטור
    הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים יב, יג

    שאלות
    • למה מאמר בנים סמוך למאמר לא תתגודדו?
    • מה טעמי מצוות של לא תתגודדו לדעתכם?

    חלק ב – הגמרא

    מסכת יבמות – האיסור לעשות אגודות אגודות
    במסכת יבמות יג, ב מוזכר פירוש חדש למצוות ‘לא תתגודדו’, והוא איסור לעשות אגודות-אגודות ולחלוק זה על זה. הרמב”ם אף פוסק כך להלכה.
    י”ג עמוד א
    לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות האי לא תתגודדו מיבעי ליה לגופיה דאמר רחמנא לא תעשו חבורה על מת א”כ לימא קרא לא תגודדו מאי תתגודדו שמע מינה להכי הוא דאתא ואימא כוליה להכי הוא דאתא אם כן לימא קרא לא תגודו מאי לא תתגודדו שמע מינה תרתי א”ל עד כאן לא שנית מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושין מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין.
    י”ד עמוד ב
    תקציר
    כל הסוגיה התחילה במבוא של איסור “לא תתגודדו” וכדי לקשרה למשנתנו במסכת יבמות – למחלוקת בין בית הלל לבית שמאי בקשר לצרת ערוה.
    זה סוגיה מהותית בעניין מחלוקת בכלל, ובמחלוקות בין בית הלל לבית שמאי – בפרט.
    מסקנת הסוגיה היא שבית שמאי נשארו בעמדתם אבל בית שמאי היו מגלים לבית הלל מיהו זה שנולד מצרת ערוה שהוא ממזר/ממזרת לפי בית הלל ומאנשים כאלה בית הלל כן נמנעו מלהתחתן עימם!
    הטקסט של הגמרא:
    והתם לאו איסורא הויא? והתנן: (בלילה) +מסורת הש”ס: [הלילה]+ – בית שמאי אוסרין, ובית הלל מתירין! ומ”ד עשו, קרינן כאן: לא תתגודדו, לא תעשו אגודות אגודות! אמר אביי: כי אמרינן לא תתגודדו – כגון שתי בתי דינים בעיר אחת, הללו מורים כדברי ב”ש והללו מורים כדברי ב”ה, אבל שתי בתי דינים בשתי עיירות – לית לן בה. אמר ליה רבא: והא ב”ש וב”ה כשתי בתי דינים בעיר אחת דמי! אלא אמר רבא: כי אמרינן לא תתגודדו – כגון ב”ד בעיר אחת, פלג מורין כדברי ב”ש ופלג מורין כדברי ב”ה, אבל שתי בתי דינין בעיר אחת – לית לן בה.
    שאלות
    • למה רבא סובר שמיקום של בתי הדין חשוב? האם זה נכון היום?
    • מותר לחלוק ולא “להיכנע”? איך לנהוג לדעתכם אם לא נכנעים?

    חלק ג – המקרא

    במקרא יש פסוקים שהפועל “התגודד” משמעו “התקבץ בגדוד” ויש פסוקים שבהם הפועל “התגודד” משמעו “שרט את עצמו”. איך מיישבים שתי המשמעויות של פסוקים?

    “התקבץ בגדוד”
    ירמיהו ה 7
    אֵי לָזֹאת אֶסְלַוח לָךְ? בָּנַיִךְ עֲזָבוּנִי וַיִּשָּׁבְעוּ בְּלֹא אֱלֹהִים וָאַשְׂבִּעַ אוֹתָם וַיִּנְאָפוּ וּבֵית זוֹנָה יִתְגֹּדָדוּ
    מיכה ד 14
    עַתָּה תִּתְגֹּדְדִי בַת גְּדוּד מָצוֹר שָׂם עָלֵינוּ בַּשֵּׁבֶט יַכּוּ עַל הַלְּחִי אֵת שֹׁפֵט יִשְׂרָאֵל

    “שרט את עצמו”

    מלכים א יח 28
    וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וַיִּתְגֹּדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים עַד שְׁפָךְ דָּם עֲלֵיהֶם
    ירמיהו טז 6
    וּמֵתוּ גְדֹלִים וּקְטַנִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת לֹא יִקָּבֵרוּ וְלֹא יִסְפְּדוּ לָהֶם וְלֹא יִתְגֹּדַד וְלֹא יִקָּרֵחַ לָהֶם
    ירמיהו מא 5
    וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים וּמִתְגֹּדְדִים וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה בְּיָדָם לְהָבִיא בֵּית ידוד

    שאלות
    • איך שתי מצוות שונות כל-כך הצליחו “להיכנס” לאותו פסוק ולאותה מילה?
    • מה הקשר בין “לא תעשו אגודות אגודות” לבין “ולא תשימו קרחה בין עיניכם “?

    facebooktwittergoogle_plusredditpinterestlinkedinmailby featherLeave a reply →

Leave a reply

Cancel reply
facebooktwittergoogle_plusredditpinterestlinkedinmailby feather